הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מימון - פסקדין

פסק דין

1.עניינה של התובענה שלפניי הינו תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב התובע, אשר היה נהוג בידי בתו (להלן:- "הנהגת")ואשר בוטח על ידי התובעת מספר 1, אשר פיצתה את התובע בגין הנזקים שנגרמו לרכבו, כשתביעתה הינה תביעת שיבוב וכן רכב הנתבע, שהיה נהוג בידיו.

2.הצדדים חלוקים ביניהם באשר לאופן התרחשות התאונה.

אין מחלוקת שהנתבע יצא מחניה וביקש לצאת אל הכביש הראשי, שגם יעדה של הנהגת היה אליו, הנהגת הגיעה משמאלו של הנתבע, כשהנתבע אמור היה להשתלב בכביש שבו נסעה הנהגת.

3.בין הצדדים התגלעה מחלוקת, האם התאונה התרחשה כשיטת הנתבע לאחר שכבר השתלב הנתבע בכביש, כשלטענתו, לאחר שהשתלב וכיוון שהתכוון לפנות שמאלה, עצר ואותת ואז הנהגת, תוך שהיא נכנסת לנתיב הנגדי, מבצעת פנייה רחבה מידי ופוגעת ברכבו, או האם כשיטת הנהגת כאשר הנתבע יוצא ממתחם החניה והוא אינו נותן זכות קדימה לנהגת שנוסעת בדרך.

4.העידו לפניי מטעם התובעים הנהגת וחברתה שהיתה לצידה ברכב ומטעם הנתבע העיד הנתבע עצמו.

5.אין מחלוקת, כי מייד לאחר התאונה פנה הנתבע אל הנהגת, ניסה להרגיעה ואף הזיז את רכבה אשר חסם את הדרך, אולם מנגד חזר והדגיש, כי היא האשמה בתאונה ואף ביקש להחתימה על מסמך שבו היא מאשרת, כי היא האחראית לקרות התאונה, אלא שהגם שהנהגת היתה מוכנה לחתום על המסמך, קרעה אותו החברה ולא אפשרה לנהגת לחתום על המסמך, שכן לטענתה הנהגת אינה אשמה בהתרחשות התאונה.

אין גם מחלוקת, כי לאחר האירוע פנו הצדדים למוסך, כאשר בדרך אבד קשר עין בין הצדדים והנהגת התקשרה אל הנתבע והודיעה לו באיזה מוסך היא נמצאת והנתבע הגיע למוסך, אלא שלאחר התייעצות עם בעל המוסך, הודיעה הנהגת לנתבע, כי היא מעוניינת לפנות אל חברת הביטוח שלה על מנת שתשפה אותה בגין נזקיה.

6.המחלוקת הינה אם כן באשר לנסיבות התרחשות התאונה.

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בתמונות הנזק של רכב התובעים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להעדיף את גרסת התובעים באשר לאופן התרחשות התאונה על פני גרסת הנתבע.

7.התרשמותי היא, כי אכן התאונה התרחשה במקום ובאופן שתואר על ידי עדות התביעה. עדות התביעה הותירו בי רושם מהימן, כאשר על פי התרשמותי הקצרה מהעדות, ובשים לב לכך שאף הנתבע ציין שהנהגת היתה מאוד מבוהלת, כי אכן החברה היא זו שלקחה את המושכות לידיים וסירבה להצעה לחתום על מסמך שיש בו אולי כדי להטיל אשם על מישהו שאינו אשם. התרשמותי זו עלתה מתוך האופן שבו השיבו השתיים לשאלות הנתבעת ועמידתה האיתנה של החברה אל מול הנתבע במהלך החקירה הנגדית.

הנתבע לעומת זאת, אדם מבוגר ומנוסה, אשר ידע ידוע היטב, כי מוטב לו לקבל הודאה כתובה מאת הנהגת, על מנת שתוכח אשמתה בקרות התאונה. זאת ועוד, הנתבע בחר להצטרף אל העדות למוסך, הגם שברכבו היתה פגיעה קלה בלבד. אם אכן לרכבו לא התרחש נזק משמעותי, מדוע יהיה חשוב לו לבחון במוסך את נזקי התובעות?

מכאן, התרשמותי היא, כי אין לזקוף לחובת הנהגת את העובדה שהסכימה לחתום על מסמך שעל פיו היא לוקחת על עצמה את האחריות לתאונה.

8.גם מתוך אופן תיאור התאונה על ידי הצדדים יש להסיק, כי נסיבות התאונה כפי שפורטו על ידי שתי העדות בהתאמה מלאה, יש בהן כדי לתמוך בגרסת התובעים.

9.לא סביר בעיני האופן שבו תיאר הנתבע את התרחשות התאונה. לטענת הנתבע, הנהגת ביקשה לקחת פניה רחבה מידי, כך שפגעה ברכבו.

רכב התובעים נפגע בחלקו הימני קדמי, מייד בסמוך לגלגל הקדמי. הפגיעה על הרכב אינה מתיישבת עם תנועת הרכב כפי שתוארה על ידי הנתבע, אשר לטענתו היה במצב עצירה בזמן התאונה. אם אכן הפגיעה היתה כפי שתיאר הנתבע, יש להניח, כי הפגיעה ברכב התובעים היה כבר בחלק הקדמי שלו ולא רק לאחר הגלגל, או כי תהיה פגיעת שפשוף לאורך כל החזית. כמו כן, לא ברור מדוע תבקש הנהגת לבצע פניה כה רחבה כפי שתיאר הנתבע.

הנתבע מצידו לא טרח לצרף תמונות של רכבו על מנת שניתן יהיה ללמוד מהן אופן התרחשות התאונה.

כמו כן, לא ברור מדוע היה צריך הנתבע לעצור טרם הפניה כאשר אין תנועה ממולו.

10.לאור האמור, מצאתי מקום לקבוע, כי יש לקבל את גרסת התובעים לאופן התרחשות התאונה ומכאן שעיקר האשם רובץ לפתחו של הנתבע.

11.ואולם, מצאתי מקום לייחס לנהגת אשם תורם.